לוחם ביחידת הימ"מ, נפל בעת מילוי תפקידו ב-10 ליוני 1986.
בן 25 במותו, יהי זכרו ברוך.
רס"ל פרדי רס ז"ל בן ג'ק ודניס (ז"ל) נולד בפאריז שבצרפת ב-8.5.61 בן בכור להוריו.
ילדותו הייתה רגילה וללא אירועים יוצאי דופן פרט לעובדה שגדל בשכונה בה אירעו התנגשויות בין יהודים לערבים.
היהודים חיו אז בתחושה מסוימת של חוסר בטחון ובפרדי פיעמה כל הזמן השאיפה לעלות לארץ ישראל.
כשהיה בן 16 החליט, בניגוד לרצון הוריו, לעלות לישראל.
בישראל נקלט במסגרת "עליית הנוער" בפנימייה באזור נתניה.
כעבור שנה נאלץ לשוב לצרפת נוכח בעיות במשפחה, אך בהגיעו לגיל 18 (גיל גיוס) נטש ועלה לארץ שוב, גם הפעם בגפו בהוכיחו נחישות ולב גדוש אהבה לישראל.
עם גיוסו התנדב לצנחנים ואת שירותו בצה"ל סיים כמ"כ בצנחנים.
למרות הבדידות והתקופה הקשה, בעת שירותו כחייל בודד, לא פגה מליבו האהבה לארץ-ישראל, הנאמנות לה ולאידיאלים והערכים שבעקבותיהם הגיע לכאן.
כשנה לאחר שחרורו התנדב פרדי לימ"מ מתוך אמונה שהיהודים חייבים להישמר מכל פגע ומחובתו לתרום את תרומתו ככל יכולתו לביטחון העם בישראל.
בגיל 22 התחתן עם רותי וכעבור שנתיים נולד להם בן- אייל. היה זה היום המאושר ביותר בחייו. הוא, האב הצעיר בן ה- 24 חש שהגשים את עצמו לחלוטין לאחר ששנים כה רבות חי בגפו, זכה להקים את קינו המשפחתי- משפחה משלו בארץ-ישראל.
פרדי ז"ל השתתף באירוע חטיפת בני ערובה באוגוסט 1985- "אירוע בוחבוט".
למרבה הצער לא זכה פרדי להנות זמן רב ממשפחתו. כעבור שנה ושלושה חודשים מיום הולדת בנו יחידו בישרו לו על השתתפותו בקורס קצינים.
אביו הגיע לישראל מצרפת כדי לברכו לרגל הבשורה, אך ב- 10.6.1986, שלושה ימים לפני צאתו לקורס קצינים, הסיע את אביו לשדה התעופה ובדרכו חזרה הביתה, במרחק של דקות ספורות מביתו, מצא את מותו בתאונת דרכים קרוב לבאר שבע (באזור השפלה הדרומית והנגב).
בית עלמין הצבאי באר שבע
חלקה: 4 | שורה: 6 | קבר: 11
"מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך"
״כל עוד מישהו זוכר אותי – אני חי״
(החלק לצפייה בתמונות נוספות)