דורון בן זכרי – פרוייקט יתד

רס״ר דורון בן זכרי ז״ל

לוחם ביחידת הימ"מ, נפצע בפעילות מבצעית בחברון ב-1995 ונפל ב-ו' בטבת תשנ"ט 25.12.1998 כתוצאה מהתדרדרות מצבו הבריאותי.
בן 26 במותו, יהי זכרו ברוך.

ראשית חייו

רס"ר דורון בן-זכרי ז"ל נולד למשה ז"ל ועליזה ב-כג' בסיוון תשל"ב 5.6.1972 בנהריה. בן זקונים, אח לעופר ודינה.

למד בבית הספר תיכון המקיף בנהריה וסיים במגמת מכניקה. היה אהוב על כל בני המשפחה, אהב את חבריו ואהב להתגייס לכל בקשת עזרה. דורון היה נערץ על כולם.

דורון היה גבוה, יפה תואר, עם חיוך מקסים, בחור חסון ומוצק בעל כושר גופני מעולה. אהב ספורט ובמיוחד צלילה וריצה.

שירותו הצבאי

התגייס לצה"ל ב-11.1990. שירת כשנה בסיירת גולני ואחר כך עבר לחה"ן גולני והוצב בלבנון עד לסיום שירותו. מיד עם שחרורו מצה"ל התגייס לימ"מ.

שירותו בימ״מ

דורון התגייס לימ"מ ב-15.12.1993 והשתתף בפעילויות ומבצעים רבים להצלת חיים.

כבר בימיו הראשונים בימ"מ דורון בלט בתכונותיו הטובות, עם מוטיבציה לתרום ועם כוח קרב ואומץ לב לא רגילים.

דורון היה לוחם שקורץ מחומר הגלם השמור לגיבורי ישראל. היה גאוות המשפחה.

נפילתו בקרב

במחצית 1995 דורון נפצע אנושות בפעילות מבצעית באזור חברון לחיסולו של טאהר קפישה, ממפקדי גדודי עז-אדין אל קאסם.

קפישה היה מבוקש בשל היותו שותף לרצח שישה ישראלים, ביניהם הרב עמירם עולמי, ולפציעתם של אחרים.

כשהשב"כ איתר את מקום מסתורו הוטלה על לוחמי הימ"מ המשימה לחסלו.

בכ"ג בחשוון תשנ"ו נובמבר 1995 הוענק לדורון עיטור המופת על גילוי אומץ לב בפעולה בה נפצע. לאחר הפציעה הרופאים ניבאו לדורון שעות , ואחר כך ימים. אבל דורון כנגד כל הסיכויים החזיק שלוש שנים וחצי בגבורה.

רק לוחם העשוי ללא חת יכול היה למשוך שלוש שנים וחצי בגבורה כה מתמדת, בעיקשות כה מעוררת כבוד, בעמדו בגבורה במלחמה הכבדה שלו מול המוות שארב לו.

שלוש שנים וחצי במסדרונות בתי החולים הוכיח דורון שהוא שייך לזן המשובח ביותר שקיים.

רב-סמל ראשון דורון נפטר בו' בטבת תשנ"ט 25.12.1998. בן עשרים וחמש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בנהריה. הותיר הורים, אח ואחות.