רס"ב מיכאל כהן ז"ל
לוחם ביחידת הימ"מ, נפל בעת מילוי תפקידו ב-14 לאפריל 2012.
בן 42 במותו, יהי זכרו ברוך.
ראשית חייו
בן אסתר ושמעון. מיכאל נולד ביום ו' באייר תש"ל 12.5.1970 במושב נווה מיכאל, השוכן מדרום לבית שמש.
ילד שלישי להוריו, אח של יעל, אשר, דלית, דודו ואבישי.
שירותו הצבאי
מיכאל שירת בחטיבת גבעתי בגדוד צבר.
חבריו לשירות כתבו עליו:
״גולני, צנחנים הם סיבה למסיבה,
הערבים בעזה לא מעוררים אצלו חיבה,
לסחוב את המא״ג ממש שביזות,
לתת לנקות לבד זו חזירות,
חם כמו קוםקום רותח כמו קפה,
להתרגז מיכאל, בכלל לא יפה!״
■ זוכרים ■ זוכרים ■ זוכרים ■
״מיכאל הוא אחד המאגיסטים הטובים בפלוגה, הוא יודע לנגן ולתת צרורות ארוכים בעזה רשם הישגים לא רעים, על חשבון מפירי סדר ורעולי פנים למיניהם.
אם בצבא הוא ניגן על המא״ג בבית הוא ניגן על הרנו 9 הכל יכול והוא עושה את זה די בהצלחה.״
שירותו בימ״מ
בחודש דצמבר 1991 התגייס מיכאל למשטרת ישראל. הוא שירת במשמר הגבול, בימ"מ – היחידה המיוחדת למלחמה בטרור.
מיכאל גר עם רעייתו פזית בנווה מיכאל. בנם אורי נולד ב,2005- ולהב נולד בשנת 2008.
פזית מספרת בראיון ל-mako על בעלה המנוח (בן 42 במותו), שהיה מלח הארץ בהווייתו.
מושבניק אמיתי, איש אדמה שאהב את המדינה בכל נשמתו והיה מוכן למסור נפשו למענה בכל רגע.
"להיות לוחם בימ"מ היה חלום ילדות שלו, מהרגע שפגש לוחם מהיחידה במושב שהתגורר בו, והוא עשה הכל כדי להגיע לשם. הוא לא היה יכול לראות את עצמו בשום 'מקצוע' אחר שאיננו לוחם בימ"מ".
השירות בימ"מ, היחידה המיוחדת של משמר הגבול ללוחמה בטרור, הפך להיות חלק ממיכאל מהווייתו, מאישיותו.
"הוא הכיר וידע את הסכנות, אבל כדי להיות ביחידה מסוג זה אסור לך לחשוב על הסכנה, האינסטינקט הבסיסי הופך להיות הגנתי או התקפי לפי הסיטואציה.
תמיד לחשוב כמה צעדים קדימה, מהיכן עלולה לבוא הסכנה ואיך מנטרלים אותה", מסבירה פזית כמי שבעצמה חיה את השירות של מיכאל מקרוב.
מותו
מיכאל נאבק במחלה קשה עד אשר תש כוחו בבית החולים st. george שבגרמניה וביום כ"ב בניסן תשע"ב 14.4.2012 הלך לעולמו.
בן ארבעים ושתיים בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין האזורי באביעזר. הותיר אישה, שני בנים, אם, שתי אחיות ושלושה אחים.
חודש לאחר מותו של מיכאל כהן, ביקש להב בנו לבקר בפעם הראשונה את קברו שממוקם בבית העלמין הצבאי שבמושב אביעזר הסמוך לבית שמש.
כאשר הגיע להב לקבר, נשכב עליו וחיבק בעוצמה את המצבה, דבר שתועד על ידי בני משפחתו.
מקום מנוחתו
בית העלמין האזרחי אביעזר
קולות וזכרונות
"מעולם לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך"
הנצחתו
״כל עוד מישהו זוכר אותי – אני חי״
גלריה
(החלק לצפייה בתמונות נוספות)
