עירן סובלמן – פרוייקט יתד

מפקח עירן סובלמן ז״ל

לוחם וקצין ביחידת הימ"מ, נפל בקרב ב-24 למאי 1992 בפעילות מבצעית בשכונת סברה שבעזה
בן 36 במותו, יהי זכרו ברוך.

ראשית חייו

בן יוליה ויגאל. עירן נולד בפתח תקווה ביום ו' באדר תשכ"ו 26.2.1966. בן בכור להוריו, אח בכור ליניב.

"עירן גדל במשפחה חמה ואוהבת להורים שמסירותם לא ידעה גבולות. ההורים פינקו את הילדים ודאגו תמיד לכל מחסורם", העיד ידיד המשפחה.

המשפחה התגוררה בגבעתיים ובהמשך עברה להתגורר בפתח תקווה, שם עירן גדל. בשנת ,1970 כשעירן היה בן ארבע, הוא נסע עם אימו יוליה (יופי) להולנד ושם למד בגן ילדים יהודי.

אימו סיפרה: "עירן כמעט שלא דיבר הולנדית. בחזרתו לישראל, עם הגעתו לגן הילדים הפסיק לדבר הולנדית וענה לי רק בעברית. חשבתי, כי שכח את השפה ההולנדית.

כשהיה בן שש הגיעה סבתו לישראל. בוקר אחד הלכה עם עירן לקנות פרחים והתקשתה לתקשר בשפה העברית. עירן אמר לה: 'דברי בהולנדית ואני אתרגם'. ואז הסתבר שהוא זכר את השפה".
עירן למד בפתח תקווה, בבית הספר היסודי על שם שיפר ובבית הספר השש-שנתי, חטיבת ביניים ותיכון, על שם אחד העם. הוא אהב ללמוד, ניחן בזיכרון טוב וכל דבר שקרא זכר.

בתום שתים-עשרה שנות לימוד עירן קיבל תעודת בגרות עם ציונים טובים מאוד. יוליה ציינה שבתיכון היה עירן בנה שובב גדול.

שירותו הצבאי

ב14- באוגוסט 1984 התגייס עירן לצבא. הוא רצה לשרת בצנחנים, אך תמו מכסות הגיוס ולכן התנדב לגולני.

עירן שירת כלוחם בחטיבת גולני, בהמשך סיים קורס מ"כים וקורס קצינים בהצלחה.

את שירותו בחטיבה סיים בדרגת סגן. המושג "אחרי" היה ערך חשוב ומעשי עבורו, ערך שהנחה אותו לאורך כל חייו האישיים והמקצועיים בצבא.

אימו תיארה: "עירן אהב תמיד להיות במרכז הפעילות. כך היה בנערותו וכך היה בצבא". חברים ששירתו אתו בגולני ופקודיו סיפרו ש"עירן היה תמיד מוכן ונכון להשתתף במשימות מורכבות". הם מעידים עליו: "עירן היה בחור מאוד נאמן. כשהתחבר עם מישהו זה היה אמיתי".

עירן אהב את השירות הצבאי, אבל לא דיבר הרבה על חוויותיו מהצבא.

שירותו בימ״מ

בנובמבר 1988 התגייס עירן למשטרת ישראל, ליחידה המרכזית המיוחדת (ימ"מ).

הוא עבר את קורס ההכשרה בהצלחה, התאקלם ביחידה בקלות והתאמן בכל רגע פנוי כדי להישאר בכושר.
גם במסגרת זו בלט בדאגתו ובעזרתו לזולת. עירן היה גאה לשרת ביחידה וגם הוריו היו גאים בו על כך.

עירן הסתיר את השתייכותו לימ"מ. הוא תמיד פחד שינקמו בו דרך המשפחה שלו שהייתה כה חשובה לו". במהלך שירותו בימ"מ עירן השתתף בפעילויות מבצעיות רבות.

ב4- בספטמבר 1990 הוענק לרס"ר עירן עיטור האומץ, שניתן לו על ידי המפקח הכללי של המשטרה, רב-ניצב יעקב טרנר, על כי: "עשה מעשה גבורה תוך חירוף נפש וגילוי אומץ לב בלתי רגיל.

השתתף בפעולה באזור יהודה ושומרון (איו"ש) לחיסול חוליית מחבלים חמושה שעשתה את דרכה לפיגוע הרג.

נפילתו בקרב

מפקח עירן סובלמן נפל בקרב ביום כ"א באייר תשנ"ב 24.5.1992.

כך תואר הקרב בכתבה בעיתון: "כוח ימ"מ בראשותו של עירן נכנס לבית ברצועת עזה, בתוכו הסתתרו ארבעה מחבלים. עירן שמר על פקודת הימ"מ ונמנע מלפתוח באש, מחשש לפגוע בנשים ובילדים.

לאחר שהצליח לחסל שני מחבלים, מחבל נוסף הפתיע אותו וירה לעברו ארבעה כדורים. עירן נפגע בראשו ובחזהו ונהרג במקום".

עירן היה בן עשרים ושש בנפלו.
הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בפתח תקווה.
הותיר אחריו הורים, אח ובת זוג.

על מצבתו כתבה משפחתו: "הוענקו לו שני עיטורי האומץ". עיטור האומץ השני הוענק לעירן על הקרב בו נפל.

ב22- בדצמבר 1992 ניתן העיטור, על ידי המפקח הכללי של המשטרה רב-ניצב יעקב טרנר, על ש"עשה מעשה גבורה תוך חירוף נפש וגילוי אומץ לב בלתי רגיל.

בתאריך 24.5.1992 בעת פעילות מבצעית יזומה (בעזה) הסתער בראש החולייה הראשונה, שריתקה את המחבלים ואפשרה הגעת כוחות נוספים. במהלך הקרב נפגע ונהרג.

במעשהו הקריב את נפשו, תוך הקרבת נחישות, דבקות ואומץ לב בלתי רגיל הראויים לשמש מופת לכל המשרתים במשטרת ישראל".