ברצ'ו בן אהוב שלנו
חסרונך צורב את נשמתנו בכל שנייה ביממה.
מתקשים להאמין ולקבל את לכתך ואנו מחפשים אותך בכל מקום ארצי ושמיימי ומחכים לקבל מימך סימנים .
הלב שלנו מלא בעצב ויגון ובו בזמן מלא בגאווה ובנחת על האדם שהיית.
נפלת כשנלחמת במאות מחבלים ארורים ,כשלנגד עיינך הצלת אזרחים וחיילים שהיו במקום ,נפלת בגבורה כשהגנת עד נשימתך האחרונה על חבריך לצוות.
היית תמיד מי ששם את הזולת לפניך ,תמיד חשבת על הפגוע,הנצרך ועזרת ככל יכולתך.
אנחנו בני המשפחה היינו חשובים לך מאוד ותמיד אהבת להיות במחיצתנו ,לאכול ארוחות משותפות ולצאת לבילויים שונים.
אהבת מאוד ודאגת לפזי שתצליח ,תשמח ושיהיו לה חיים טובים ומוצלחים .
תמיד ליווה אותך חיוך ,הומור ודרך ייחודית לך לצבוע כל מצב באור בהיר ונעים.
מתגעגעים אליך בכל נים ותא בגופנו, נזכרת בחיבוק החם והעוטף שלך שהיה מצריך אותי לעלות על קצות האצבעות,לצחוק המדבק שלך ולנחישות שהיתה חלק מימך.
אנו ממשיכים במסע כשאתה מלווה אותנו ,שותף מרחוק אך גם מקרוב לאחיין שלך ליבר שכל כך מזכיר אותך במטיו ובצחוקו.
ברצ'ו שלנו ,אתה המצפן שמכוון ומנחה אותנו ,מתגעגעים כל כך
פזי ,אבא ואמא

על בר סיון הי'ד

רס"ן במיל רסב בר סיון שירת בימ'מ קרוב ל 4 שנים ,אהב את היחידה בכל רמ"ח אבריו. חבריו היו לו כמשפחה קרובה.
בר היה בעל חשיבה צבאית מעולה,בעל חוש הומור,רחמן,נדיב ,הוא נולד מפקד.
בכל תפקיד אותו מילא הצטיין,היה אהוב ומוערך ע"י פקודיו ומפקדיו.
בקרב האחרון בצומת שער הנגב בשבת השחורה הוא ויחד עם 11 מחבריו הלוחמים מהימ"מ נלחמו בגבורה משני צידי הצומת.קרב של מעטים ביותר מול מאות מחבלי נוחבה שהיו מצוידים בנשקים ובתחמושת רבה בטנדרים לבנים ואופנועים שרצו לחצות את צומת שער הנגב ולהגיע למרכז מדינת ישראל ולעשות שם את מה שעשו למבלי הנובה ולתושבי עוטף עזה .
לוחמי הימ"מ בלמו את המחבלים ותוכניתם.
אם לוחמי הימ"מ לא היו שם והם לא היו מי שהם, המחבלים היו מגיעים למרכז המדינה כי לא היה שום כוח צבאי שיעצור אותם.
5 לוחמי ימ"מ שילמו על כך בחייהם ,בתוכם בר סיון.
בצומת שער הנגב ,בר היה בעמדה מוגנת שממנה לחם.
כשחבריו קראו לו:" בר בוא לעזור לנו ,נפצענו"
הוא לא חשב פעמיים, עזב את עמדתו המוגנת ,חצה את שטח האש,המטווח מכל צדדיו באש עזה ביותר,נלחם,ניטרל מחבלים ,נפצע והגיע לחבריו לעזור להם.שם נפגע שוב ,נפל עליהם,על חבריו הלוחמים.
דבר נוסף ,בר עם 11 לוחמי ימ"מ הגיבורים מנעו ממאות מחבלים שרצו להמשיך לעבר מרכז מדינת ישראל ולבצע שם טבח המוני

זהבה ומשה מגדלוביץ ,סבתא וסבא של בר סיון הי'ד

ברקי אח שלי הגדול
לא אכתוב הרבה, מה שצריך אני אומרת ביני לבינך .
גאה בך ומעריצה אותך, תמיד הייתי, גאה על איך שהיית בשבילי תמיד בין אם אני רוצה או לא היית שם.. תמשיך להיות איתי וללוות אותי. אין אחים טובים כאלה, תמיד דואג מקשיב לי ורואה אותי יותר מכולם. תמיד האמנת בי . תודה על שקיבלתי אח גדול כמוך, רגיש, קורע מצחוק, מגן, שומר, לוחם צדק ואהוב. וגם שהלכת הלכת כי החלטת פשוט להיות אתה ולשמור להגן להילחם על אנשים שלא הכרת ועל החברים שלך. מתאים לך. אוהבת אותך,לתמיד, אחותך הקטנה

נפלה בחלקי הזכות להיות הקשר של בר כששירת כמפקד פלוגה בפלוגת "רותם". הוא היה אדם יוצא דופן, והייחודיות שלו התבטאה בשילוב הנדיר שבין קשיחות לאנושיות. הוא דרש מאיתנו מצוינות ולא התפשר על פחות, אך תמיד עשה זאת מתוך אמונה עמוקה ביכולות שלנו.

הוא ראה בנו לא רק כוח מבצעי, אלא גם בני אדם עם רצונות, חששות וחלומות. הוא ידע מתי ללחוץ, אך גם מתי להרפות ולתמוך.

השפעתו עליי הייתה עצומה, והערכים שהנחיל לי ימשיכו ללוות אותי הלאה. הוא יישאר בליבי ובזיכרוני לעד, כמפקד שלי וכאדם שעיצב את מי שאני היום.

יהי זכרו ברוך.