ציונות, שירות משמעותי בצבא והגנה על המולדת והמשפחה לא היו לתפיסתו רק מילים. דרור חלם לשרת בסיירת עילית, השקיע באימונים והכין עצמו לגיבושים.

למגינת ליבו, ליקוי רפואי שהתגלה באוזנו הפחית את דרגת כשירותו והרחיק את החלום. דרור ניסה להיאבק בהחלטה בכל דרך אפשרית, ולבסוף השלים עימה ואמר, "אעשה את הטוב ביותר שאני יכול בכל מקום."

עם גיוסו לצה"ל, במרץ ,2013 הוצב בחיל ההנדסה הקרבית והחל את מסלול ההכשרה המשלב לוחמת חי"ר עם תחום ההנדסה.

כבר למן ההתחלה משך את תשומת לב המפקדים באישיותו, בערכיו, בכישוריו ובביצועיו. היה אהוב על החברים, ותעודות ההצטיינות שצבר העידו כי שימש להם דוגמה ומופת.

דרור יצא לקורס מפקדים והחל את שלב ההכנה לקצונה, אך אז החל מבצע "צוק איתן". הוא סופח לצוערי ההשלמה החיילית של הנדסה לנגמ"ש סמ"פ ונכנס איתם ללחימה בעזה.

לאור הצטיינותו, מונה למפקד מחלקת הסיור של הגדוד מחס"ר– חוד החנית של גדוד ההנדסה, והיחידה המבצעת בעת לחימה משימות מיוחדות.

בין היתר דרור פיקד על המחלקה במשימת גילוי מנהרות והשמדתן בעוטף עזה ועל כך קיבל תעודת הצטיינות ממפקד החטיבה.

את כליל, בת אמירים, הכיר דרור עוד בחטיבת הביניים. הגם שבכיתה ז' הצהיר בפני חבריו "אני לעולם לא אתחתן," בכיתה ח' הודיע קבל עם ועולם שכליל אהובתו תהיה לאשתו.

"ישבנו בכיתה אחד ליד השנייה עד סוף כתה י"ב," סיפרה, "אהבתי ואוהב את דרור כל חיי באופן שלא ניתן להסביר. כשחזרו לארץ לאחר טיול ארוך, חיפש עבודה שתהלום את עוצמותיו, את הכשרתו וניסיונו כקצין הנדסה קרבית ואת רצונו להמשיך לתרום למדינה בתחום הביטחון, והבין כי הימ"מ – היחידה הלאומית המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל ומשמר הגבול – היא המקום הנכון ביותר עבורו."